תוכן

ב) והנה הה' חסדים שבדעת, נתפשטו עד ההוד שבו. והה' גבורות שבדעת ירדו עד ההוד שבו, ואח"כ נכללו חמישתם תוך היסוד שבו, ומשם יצאו אל דעת דנוק' דז"א, ושם נעשו כל הפרצוף, בבחי' כל הכלים שלה. ונודע כי המוח הנקרא בינה של נוק', נעשה בה מן ההוד של ז"א, אשר שם היה, סיום התפשטות החסדים בז"א. ומשם יצאו הגבורות אל הנקבה. ולכן אמרו רז"ל על פסוק ויבן ה' אלהי"ם את הצלע, מלמד שנתן בינה יתירה באשה מבאיש. והענין הוא במה שתדע, כי ג' שינויים וחלוקים יש, בין הדעת של ז"א, אל הדעת דנוק': הא' הוא, כי הדעת שלו, יש בו ה' חסדים, וה' גבורות וכל א' מהם, הוא הוי"ה א'. נמצאו י' הויו"ת הם, בגימטריא קלק"ל. אבל הדעת שלה, אין בו רק ה' גבורות בלבד, שהם חמשה הויו"ת, בגי' ק"ל. וזהו סוד מה שאמרו רז"ל נשים דעתן קלה. והנה הטעם, למה הדעת שלו כלול מחסדים וגבורות, שהם תרין עיטרין דידיה ודידה, משא"כ בדעת שלה. הטעם הוא, כי הבן יורש את אביו, ולא הבת, ולכן הוא לוקח הכל בתחלה.